גוף האדם במעבדת הקיצון

הצורך לטפל באסטרונאוטים בתנאים קיצוניים הוביל לפיתוח טכנולוגיות רבות שחדרו לעולם הרפואה והפיזיותרפיה על כדור הארץ:
1. מכשירי התנגדות מתקדמים (ARD): מכשירים שפותחו בחלל מאפשרים היום בפיזיותרפיה לווסת עומסים בצורה מדויקת. מכשירים אלו חיוניים לאנשים פצועים שאינם יכולים להחזיק משקלים חופשיים, ומאפשרים עבודה נגד התנגדות קבועה לאורך כל טווח התנועה.
2. ריצה באנטי-גרוויטי (Zero-G ADS): ההליכון המיוחד שפותח עבור האסטרונאוטים היה הבסיס לפיתוח מכשירי אנטי-גרוויטי, המאפשרים למטופלים (כגון לאחר פציעת ACL, שברים או עודף משקל) לרוץ תחת עומס מופחת, ובהדרגה להחזיר את הרגליים לעומס מלא.
3. אימוני הגבלת זרימת דם (BFR): שיטה זו, המייצרת עומס מטבולי (במקום מכני), אומצה בחלל כדי לחסוך זמן אימון יקר ולצמצם את הסיכון לפציעות הנגרמות ממשקל גבוה. כיום היא כלי נפוץ בשיקום ובפיזיותרפיה לשמירה על מסת שריר.
4. מכשירי התאוששות (Recovery): מכשירי לחץ (כגון Normatec) המשמשים להתאוששות ושיפור זרימת הדם, מקורם בחליפות לחץ שפותחו עבור האסטרונאוטים, אשר סבלו מבעיות בזרימת הדם הוורידית בגפיים התחתונות בשל חוסר כיווץ שרירים בחלל.
5. טלרפואה ומעקב מרחוק: הטכנולוגיה של ניטור האסטרונאוטים מרחוק על ידי רופאים ביוסטון (טלמדיסין), היא הבסיס לטכנולוגיות הלבישות של ימינו (כמו שעוני ספורט וצ'יפים במדי קבוצות ספורט), המאפשרים מעקב רפואי וניטור ביצועים.
לצד מערכת השריר-שלד, רפואת החלל חוקרת תחומים נוספים, כמו השינויים במערכת העיכול ובמיקרוביום, המשפיעים על תזונה, ספיגת חומרים ובניית שריר – תחום שנחשב להייפ הבא ברפואה העולמית.

ההשפעה של חקר החלל על רפואת הספורט והשיקום היא דרמטית. כפי שד"ר סופר מסכמת: הפתרונות שנועדו להציל אסטרונאוט מאיבוד עצם ושריר, הפכו לכלים חיוניים לשיקום אנשים פצועים כאן על פני כדור הארץ.
נכתב בשיתוף האגודה הישראלית לרפואה אווירית וחלל