קרע במניסקוס – נובאק ג'וקוביץ'

עקרונית, עמדו בפני ג'וקוביץ' והצוות הרפואי שלו שלוש אופציות אפשריות:

1. הסרה חלקית של המינסקוס: המנתח מסיר את האיזור הספציפי עם הקרע.

היתרון – זמן החלמה ושיקום קצרים לרוב (נשיאת משקל ישר לאחר הניתוח וחזרה הדרגתית לאחר מספר שבועות). זמן חזרה משוער לחזרה לספורט תחרותי חודש וחצי- חודשיים.

החיסרון – עם השנים יכול להוביל לשחיקת סחוסים בגלל ההסרה של רקמה שהינה חיונית לספיגת זעזועים. פיתרון שמומלץ לרוב לאנשים מבוגרים או לא פעילים.

2. תיקון מיניסקוס – תפירה של המיניסקוס. ניתוח זה אפשרי רק במקומות עם אספקת דם טובה.

היתרון – יכול למזער נזקים של שחיקה מקומית בעתיד.

החיסרון – זמן החלמה ארוך. 6-8 שבועות ללא נשיאת משקל על הרגל, וחזרה לאימונים הינה לרוב לאחר 3 חודשים ולכושר משחק אפילו עד חצי שנה אחרי.

3. טיפול שמרני – לא להיכנס לניתוח, ולנסות להתגבר על הסימפטומים וחוסר היציבות של הברך ע"י פיזיותרפיה ואימונים ספציפיים.

יתרון – לא מכניס את המטופל לפרוצדורה ניתוחית, ולפי חלק מהמחקרים יכול להשיג תוצאות יפות ששוות ערך להסרת המינסקוס. זמן ההחלמה באופן זה הוא דינאמי ויכול לקחת בין 8 שבועות עד 3 חודשים, תלוי בסימפטומים של המטופל לאורך השיקום והחשיפה לעומסים.

חיסרון – תמיד ישנו חשש וצורך במעקב, בעיקר אצל ספורטאים מקצוענים, שכן הקרע עדיין ישנו, ולא תמיד בעל פוטנציאל להחלמה מלאה. גישה זאת גם לא תמיד מתאימה לכל סוגי הקרעים.

אומנם לא היה לנו מידע על סוג הקרע עצמו מעבר למיקום שלו, אבל כשמדובר בספורטאים תחרותיים מרכיב הזמן הוא בעל חשיבות מאוד גדולה, בטח אצל אחד כמו ג'וקוביץ' שלא רצה להפסיד את מה שנשאר מעונת הטניס. הסרבי והצוות שלו לקחו החלטה לא פשוטה והחליטו על האופציה הראשונה (הסרה של חלק מהמיניסקוס) בגלל אותו זמן החלמה קצר. הסרבי כאמור עבר את הניתוח ב 6 ביוני. הבעיה? ווימבלדון מתחיל בראשון ביולי, והסיכויים של הסרבי להתחרות בטורניר היו כמעט לא קיימים. בכל זאת, לאחר 26 יום בלבד המדורג 2 בעולם עלה למשחק הראשון שלו בטורניר.