שימוש בטכניקת טייפינג מבוצע בד"כ כטכניקה נלווית או טכניקה זמנית.
ספורטאים משתמשים לרוב בטייפינג כמנגנון מגן בנוכחות פציעה קיימת.חלק מהמטרות בטייפינג הן הגבלת תנועת מפרקים פצועים, דחיסת רקמות רכות להפחתת נפיחות וחבישות להקלה על תנועות במפרק, כמו גם לצורך הורדה מהעומס על שריר מסוים.בטייפינג ישנם חומרים שונים שאיתם מבצעים את החבישות, חלקם אלסטים יותר חלקם נוקשים יותר. ככלל, ככל שהחומר נוקשה יותר, הוא ישמש אותנו לצורך קיבוע מבנה והגבלה בטווחי התנועה.
לחבישות טייפינג מהסוג הזה ישנם אפקטים מכניים ואפקטים פסיכולוגיים, והן מבוצעות לצורך השגת:
- הורדת כאב.
- שיפור יציבות מפרקית.
- שיפור הביטחון בזמן ביצוע פעולות מתאגרות.
- הורדת הסיכון לפציעה חוזרת.
- שיפור תנועה ביומכאנית.
- דיכוי או עירור שריר מסוים.
ישנם סוגים שונים של טייפינג:
- טייפינג הריגידי (הנוקשה) לרוב ישמש לצורך השגת יציבות במפרק פגוע, הורדת טווח התנועה ומניעת פציעה חוזרת.
- טייפינג אלסטי כמו גם טייפינג קינזיולוגי (גרסה משופרת שלו) ישמשו גם הם לצורך השגת יציבות במפרקים אך יאפשרו קצת יותר תנועה מהטייפ הריגידי, כמו כן נשתמש בהם לצורך עזרה לשריר מסוים בביצוע פעולה, לדוגמה: עזרה לשריר הזרוע הדו ראשי (biceps) בעת כיפוף מרפק.
- הכותב הינו עומר גבאי, פיזיותרפיסט מצוות אתלטיקליניק, מתמחה בפציעות ספורט וכאבים אורתופדיים.
אולי יעניין אותך גם
התפקיד החיוני של פיזיותרפיית ספורט בשיקום פציעות ספורט
בעולם הדינמי של הספורט, פציעות הן מציאות מצערת שספורטאים מתמודדים איתה לעיתים
