גיד אכילס, הינו הגיד החזק והעבה ביותר בגוף האדם, הוא מחבר יחדיו את שרירי ה- calf : התאומים (Gastrocnamius) והסולאוס (Soleus), אל עצם ה- Calcaneus (עצם העקב- העצם האחורית בכף הרגל). תפקידו העיקרי של הגיד, הוא ביצוע הרמת העקבים ובכך סיוע בהליכה, ובכל פעולה הדורשת התרוממות ו/או התנתקות אקטיבית, של הגפה התחתונה, מהקרקע.
דלקת בגיד אכילס, הינה מצב שקורה לרוב, בעקבות עומס יתר על הגיד, אך גם בעקבות ביומכניקה לקויה.
פציעה זו נפוצה בעיקר אצל ספורטאים (80% גברים, מעל גיל 40) העוסקים במקצועות שדורשים פעולות מחזוריות קבועות ו/או באנרגיה גבוהה, כגון: כדורסל, כדורעף, טניס וכדומה כאשר ריצה למרחקים- זהו המקצוע השכיח ביותר לפציעה מסוג זה.
סימנים לדלקת בגיד אכילס:
הסימנים מתפתחים בהדרגה, ובתחילה מתאפיינים באי נוחות ונפיחות בגיד, בדלקת כרונית יכולים להיווצר שינויים ניווניים המעבים את הגיד.
גורמים תורמים:
- הגברה פתאומית ולא הדרגתית בפעילות (באורך אימון/תדירות/עוצמת אימון).
- שינוי משטח פעילות, בעיקר מעבר ממשטחים אחידים למשטחים לא אחידים.
- צורת כף רגל (כף רגל שטוחה- Flatfoot, או קשת כף רגל גבוהה- Cavus foot).
- אי איזון/ חולשה של שרירי ה- Calf (שרירי השוק).
- ברכיים מופנות פנימה או החוצה (Genum Valgum/ Varum).
- חוסר גמישות בגיד/ גיד חלש.
- ביומכניקה לא טובה, כגון רוטציות של הטיביה (עצם השוקה) בזמן פעילות.
- סטרואידים (מחלישים את הגיד).
- מחלות שקשורות בבעיה באספקה הדם (כגון סוכרת).
אבחון דלקת בגיד אכילס:
ייתכן שנראה נפיחות ואודם (בשלב האקוטי) בגיד.
במישוש, המטפל יבחין ברגישות מקומית משני צידי הגיד.
בעת הליכה נראה שהמטופל ידרוך על הרגל הפגועה, למשך זמן קצר יותר, ותהיה הגבלה בטווח תנועה בקרסול.
כמו כן, יהיה קושי לבצע פעולות שדורשות הפעלה של שרירי השוק כדוגמת הרמת עקבים.
בנוסף, ייתכן שהרופא ישלח את המטופל לבצע בדיקות הדמיה כגון: רנטגן, אולטרסאונד ו MRI.
צילום רנטגן אינו נותן מידע לגבי רקמות רכות כמו גידים, אך יכול לעזור במציאת/שלילת פציעות אחרות שגורמות לסימנים דומים.
טיפול פיזיותרפיה לדלקת בגיד אכילס:
ברוב המוחלט של המקרים, הטיפול יהיה שמרני בליווי של פיזיותרפיסט.
בניגוד למה שהרבה אנשים מאמינים, מנוחה היא לא הפתרון האולטימטיבי לפציעה מסוג זה.
מנוחה יכולה להעניק הקלה בכאבים והיא נחוצה לפרק זמן קצר, כאשר הפציעה אקוטית, אך חשוב לדעת שלאורך זמן ואם נרצה לחזור לבצע פעילות עצימה, מנוחה בלבד לא תאפשר לנו לבצע זאת.
ישנה חשיבות מכרעת להעמסה הדרגתית על הגיד, על מנת להכין אותו לקראת חזרה לפעילות.
גיד אוהב שיש עליו עומס, יש לו יכולת מדהימה להסתגל לעומסים וכך צריכה להיראות תכנית השיקום, בדגש על חיזוק מסוג אקסצנטרי
- הכותב הינו עומר גבאי, פיזיותרפיסט מצוות אתלטיקליניק, מתמחה בפציעות ספורט וכאבים אורתופדיים.
אולי יעניין אותך גם
