- הכותב הינו מיכאל סילם, פיזיותרפיסט מצוות אתלטיקליניק, מתמחה בפציעות ספורט וכאבים אורתופדיים.
הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף.
בעקבות כך הכתף נוטה יותר לבעיות של חוסר יציבות ביחס למפרקים אחרים, בייחוד בענפי ספורט אשר מצריכים טווחי תנועה קיצוניים בכתף.
חוסר יציבות בכתף יכול להתבטא בצורה של פריקת כתף מלאה טראומתית עד לתת פריקה [פריקה חלקית] שקוראת באופן א-טראומתי.
במאמר זה נרחיב על תת פריקה של הכתף וניתן דרכים להתמודדות עם הבעיה.
דבר ראשון נרצה להגדיר מהי תת פריקה של הכתף ולהבין מה בדיוק קורה שם.
תת פריקה של מפרק הכתף הוא מצב בו ראש עצם הזרוע יוצאת באופן חלקי מהמכתש בו היא נמצאת שנקרא – הגלנואיד.
בניגוד לפריקה מלאה בה ראש עצם הזרוע יוצאת לחלוטין מהגלנואיד ומצריכה החזרה של הכתף למקומה על ידי רופא אורתופד, בפריקה חלקית לרוב הכתף 'קופצת' למקומה חזרה באופן עצמוני.
הפריקה יכולה להיות מוגדרת כקדמית אחורית ותחתונה כאשר רוב מוחלט של הפריקות הן פריקות קדמיות.
איך מתרחשת תת פריקת כתף?
בפריקה קדמית המנגנון בו הפריקה או התת פריקה נגרמות הן בדרך כלל תוך כדי הרמת היד מעל הראש וסיבוב חיצוני, במהלך התנועה הרצועות והשרירים אינם עומדים בעומס והכתף יוצאת ממקומה באופן חלקי או באופן מלא [בזמן פריקה מלאה], תנועה זאת של עצם הזרוע מותחת את הרצועות שמגבילות את התנועה של המפרק לכיוון הנ"ל וכן לעיתים רבות נפגע הלברום – טבעת סחוסית דקה שנמצאת בהיקף הגלנואיד ותפקידה להגדיל את היציבות של הכתף.

















