קרע ברצועה הצולבת בברך ACL

נתחיל מהסוף – מהי התנועה שקורת בזמן הפציעה?
בזמן הפציעה ישנה קריסה של הברך פנימה אבל אם נבין בדיוק את התנועה נבין גם מהם הגורמים התורמים ואיך ניתן גם למנוע ולהקטין את הסיכון לפציעה. ה״קריסה״ של הברך פנימה נגרמת משילוב של מספר תנועות – מגע ראשוני של כך הרגל ברצפה, מיד לאחר מכן סיבוב פנימי של עצם הירך, כיווץ מוגבר של שריר הארבע ראשי בזווית של כמעט ברך ישרה [פחות מ30° כיפוף] וכל התנועות האלה גורמות למנח ברך שנקרא ואלגוס שבו הברך נכנסת פנימה וישנה מין תת פריקה של מפרק הברך.

בדרך כלל מיד ברגע הפציעה המטופל מרגיש קליק אופייני שמלווה לעיתים בכאב חד וגורם לנפיחות בברך כמעט בטווח זמן מיידי.
קרע ברצועה כאמור קורה משילוב תנועות בברך שלבסוף יגרום לקרע של הרצועה, בחלק מהמקרים עם הפגיעה ברצועה הצולבת מתלווה פגיעה במבנים נוספים בברך, הרצועה המדיאלית יכולה לעבור קרע חלקי או מלא וכן בנוסף יכולים להיפגע המניסקוס המדיאלי, הלטרלי או שניהם. במקרים יותר מורכבים יכולה להתווסף פגיעה בסחוס המפרקי של הברך.

על אף שנראה לנו כי רוב הפציעות קורות מפגיעה חיצונית של ספורטאי או שחקן אחר 2/3 מהפציעות קורות ללא מגע חיצוני ורק מיעוטן קורות במגע ישיר ברגל. הפציעה יכולה לקרות במספר מהלכים – שינוי כיוון מהיר, בלימה והאטה, האצה של ספרינט ונחיתה על הרגל. הגברים נוטים יותר להיפצע בזמן נחיתה ובזמן שינוי כיוון ואילו הנשים בזמן האטה ובלימה.

בשנים האחרונות אחרי ניתוח וידאו של אלפי מקרים של קרע בACL נמצא כי בחלק גדול מהמקרים קדמה לפציעה התערבות ללא מגע של השחקן היריב כמו הטעייה או תנועה אשר גרמה לשינוי בתנועה של הספורטאי שנפצע, בעצם התגובה המהירה לפעולת השחקן היריב וההימנעות ממגע או ממפגש גוף בגוף נמצאו כאחד הגורמים המשמעותיים לפציעה ברצועה הצולבת. דבר זה מסביר למה גם שחקנים עם שליטת ברך טובה יכולים לעבור קרע ברצועה הצולבת ולמה במהלך השיקום חלק גדול מהתרגול מתמקד בתגובת המטופל לדברים מסוימים. אנחנו צריכים במהלך השיקום לאפשר גיוון תנועתי והפעלה שרירית טובה ומדויקת כתגובה לתנועות או למצבים מסוימים.