קרע ברצועה הצולבת ACL – בחירת שתל לניתוח שחזור

גיד הפיקה נמצא בשימוש רב מאוד כיום עקב האינטגרציה הטובה של לברך שכן מדובר בחיבור של עצם בקצוות השתל לעצמות הירך והשוק. חיבור זה נחשב הסטורית לטוב יותר. חסרונותיו של שתל זה הם כאב ברך קדמית בכ20-30% מהמנותחים, צלקת גדולה יותר וסיבוך אפשרי של שבר בפיקה. הכאב בתקופה הראשונית לאחר הניתוח לרוב גדול יותר אך חולף בהמשך תקופת השיקום.

שתל מ גיד ההמסטרינגס מאפשר עמידות בפני כוחות גדולים יותר, דורש חתכים קטנים יותר ולכן המטופלים פחות כאובים בתקופת ההחלמה הראשונית מהניתוח. ישנן עבודות המראות חולשה יחסית של ההמסטרינגס ברגל המנותחת אך עבודות אחרות שוללות זאת. מנסיוני ומבחני כוח שביצעתי למנותחים בהם השתמשתי בשתל גיד המסטרינגס כ8-10 חודשים לאחר ניתוח באמצעות שיקום טוב נבנה כוח השריר באופן מלא וללא חולשה יחסית.

שתל חיצוני (אלוגרפט):

שתל חיצוני הינו גיד שנלקח מגופה. לרוב משתמשים מגידים מבנקי רקמות הקיימים בארץ ובחו"ל. הגידים בהם משתמשים לרוב הם גיד הטיביאליס אנטריור, טיביאליס פוסטריור ואכילס. מחקרים רבים שבוצעו הראו שיעור גבוה יותר של קרעים חוזרים של שתל הצולבת בשימוש באלוגרפט ולכן מנתחים רבים בעיקר באירופה בוחרים שלא להשתמש בשתל חיצוני. אולם, יש להבחין בין סיג השתלים החיצוניים והשיטה בהם עברו תהליך עיקור (סטריליזציה). ניתן לבצע סטריליזציה באמצעות קרינה ולחילופין באמצעות הקפאה. שתלים מבנקי רקמות שעברו הקרנה הם אילו שנמצאים בסיכון גבוה יותר לקרע שכן הקרינה פוגעת בחוזקו של הגיד. לעומת זאת שתלים שעוקרו באמצעות הקפאה משמרים את כוחם. במספר מועט של מחקרים שבוצע הודגם כי שתלי אלוגרפט שאינם מוקרנים הראו תוצאות כמט זהות לשתלי אוטוגרפט. יתרונות שתלי האלוגרפט הם תהליך החלמה קל יותר, ללא סיכון של סיבוכים וכאב באיזור לקיחת גידי ההמסטרינגס או הפיקה ויכולת לשלוט באופן כמעט ודאי בקוטר השתל מכיון שניתן להזמינו מראש. יש לציין כי למרות ההחלמה הקלה יותר החזרה לספורט ארוכה יותר מכיוון שלוקח לשתל החיצוני זמן רב יוצר לעבור אינטגרציה לעצמות המטופל. למטופלי אני ממליץ על חזרה לספורט לאחר שימוש באלוגרפט בין 10-12 חודשים מהניתוח לעומת 8-10 חודשים באוטוגרפט.

לסיכום

חשוב לציין כי כל מנתח ברך צריך לשלוט היטב בשלושת סוגי השתלים אך לרוב יש לכל מנתח את ההעדפה שלו מנסיונו האישי והמקצועי. התוצאות היום משביעות רצון ומביאות לתפקוד מצויין בכל סוגי השתלים ובכל המטופלים כולל ספורטאים בעצימות גבוהה במידה ומדובר במנתח בעל נסיון בניתוחי שחזור צולבת. לכן ההחלטה על סוג השתל צריכה להיות משותפת למנתח והמנותח תוך תיאום ציפיות מלא לפני הניתוח והבנת כלל ההשלכות.
בחלק הבא נתמקד בתהליך השיקום, האופציות העומדות בפני אדם עם קרע בצולבת ולוח הזמנים המוערך:

• קרע ברצועה הצולבת – חלק 4: שיקום