- הכותב הינו מיכאל סילאם, פיזיותרפיסט מצוות אתלטיקליניק, מתמחה בפציעות ספורט וכאבים אורתופדיים.
זוהי כתבה שניה בסדרת כתבות מעמיקה על הרצועה הצולבת. לקריאת הכתבה הקודמת: קרע ברצועה הצולבת ACL – חלק 1: אנטומיה וביומכניקה
קרע ברצועה בברך: פיזיותרפיה מול ניתוח
בכתבה הקודמת דיברנו על מנגנון הפציעה גורמי הסיכון ודרכי מניעה. בכתבה הזאת נתמקד בתהליך השיקום, האופציות העומדות בפני אדם עם קרע בצולבת ולוח הזמנים המוערך.
ישנם שתי אפשרויות לאחר קרע צולבת:
- פיזיותרפיה אינטנסיבית (שיקום שמרני) – פיזיותרפיה והחזרה לפעילות מלאה ללא שחזור של הרצועה הצולבת
- ניתוח לשחזור הרצועה – שגם לאחריו, וכן זמן קצר לפניו, צריכה להתבצע פיזיותרפיה אינטסניבית.
האופציה הניתוחית כיום היא האופציה הנפוצה ביותר אם כי לאט לאט נראה שהמגמה משתנה וישנם יותר אנשים אשר עוברים שיקום מלא באופן שמרני.
לפני הניתוח:
לאחר קרע ברצועה הצולבת ולאחר שהמטופל החליט לבצע ניתוח על המטופל לבחור פיזיותרפיסט ומכון בו יתבצע השיקום.
לאחר שנבחר הפיזיותרפיסט המטפל,
המטרה הראשונית והחשובה ביותר לפני הניתוח של הפיזיותרפיסט והמטופל תיהיה לעבוד על השגת טווחי תנועה מקסימליים בדגש על יישור הברך. כמו כן בשלב שלפני הניתוח יש לעבוד על חיזוק שרירי ירך ושוק.
ניתוח לשחזור קרע ברצועה בברך
בזמן ניתוח אי אפשר לחבר את הרצועה שנקרעה ולכן לוקחים רצועה ממקום אחר בגוף כשהשתל הנפוץ ביותר הוא חלק מגיד הפיקה ואחריו חלק מגידי ההמסטרינג הרופא המנתח יחליט מהו השתל המתאים ביותר למטופל על פי סוג הספורט אליו המטופל רוצה לחזור, מבנה השרירים והרגל וכן העדפה אישית של המנתח על פי מיומנותו הגבוהה יותר.
אופציה נוספת היא לקחת שתל מתורם חיצוני.
קרא מתי מחליטים איזה שתל לשים לאיזה מטופל, כתבתו של ד"ר עופר זקס, אורתופד מנתח מומחה ברכיים.
במהלך השיקום השלב הראשוני תלוי באם בוצע בנוסף לשחזור הרצועה גם תפירת מניסקוס.
להלן פרוטוקול כללי ולוח זמנים של שחזור רצועה צולבת. הפרוטוקול מייצג קווים מנחים בלבד ואינו מחליף את שיקול דעתו של הפיזיותרפיסט וכן הוראות הרופא המנתח.
בנוסף חשוב לדעת לשכל מטופל זמנים מעט שונים וקצב התקדמות שונה על פי רקע קודם ענף הספורט שאליו אמורים לחזור וכן הלאה.
שחזור רצועה צולבת בלבד
לאחר הניתוח:
שלב ראשוני [שבועות 0-4]
בימים הראשונים שלאחר הניתוח הפיזיותרפיסט יחד עם המטופל יעבדו על טווחי התנועה בדגש על יישור הברך, הורדת נפיחות, הורדת כאב וכן התחלה של תרגול של שרירי הירך והברך בנשיאת משקל וללא נשיאת משקל.
בזמן זה אחת המטרות היא לחזור להליכה תקינה ללא צליעה וללא אביזר עזר ולכן חלק מהשיקום בשלב הזה מתייחס לתרגול ושיפור תבנית ההליכה.
שלב שני [שבועות 4-8]
הפיזיותרפיסט יעבוד על שיפור טווחי התנועה ותרגילי החיזוק יעלו שלב. בנוסף משלב זה לרוב יתחיל תרגול יציבות ושליטת ברך המשך עבודה על תבנית הליכה אם לא הושגה עדיין בשלב זה הליכה תקינה לחלוטין והתחלה של תרגול אירובי קל.
שלב שלישי [שבועות 8-12]
התרגילים בשלב זה כבר בעצימות בינונית עד גבוהה, רוב המטופלים בסוף שלב זה יתחילו לתרגל ריצה באופן הדרגתי. הפיזיותרפיסט יבצע ניתוח תנועה וינסה להבין האם קיים ליקוי שבעקבותיו קרה מלכתחילה הקרע ברצועה הצולבת ואם אכן ימצא ליקוי שכזה משלב זה הפיזיותרפיסט והמטופל יעבדו על שיפור התנועה ושליטת הברך.
שלב רביעי [שבועות 12-16]
המשך תרגול קפיצות וריצה תוך שימת לב לשליטת ברך וייצובה, הפיזיותרפיסט יכוון את השיקום לענף הספורט אליו המטופל ירצה לחזור ועל ידי פירוק התנועה למרכיביה ועבודה על כל מרכיב ומרכיב המטופל יתקדם אל שלבי השיקום הסופיים
שלב חמישי [שבועות 17-24]
הכנה ל'חזרה למגרש' אלו הם השלבים הסופיים של השיקום. כמובן שישנו המשך של חיזוק כללי של קומפלקס ירך ברך קרסול ושליטת גו. פרט לכך מרכיבי התנועה שתורגלו בצורה מפורקת בשלב הקודם כעת מתאחדים לתנועות כלליות ומלאות, אנו נצפה לראות את המטופל מתרגל כל תנועה אפשרית על המגרש גם אם בקצב איטי ומבוקר יותר
שלב סופי [שבועות 24 והלאה]
החזרה האמיתית למגרש! המטופל יתרגל בתנאי הסביבה הקרובים ביותר אל המציאות, משטחי דשא לשחקני כדורגל ופרקט לשחקני כדורסל, תרגול ורסטלי ומהיר, עבודה על כח מתפרץ ומגוון תנועתי, שינויי כיוון חדים ומהירות תגובה וכן תרגול בסביבה עם שחקנים נוספים, תיקולים כל זאת תוך שמירה על מרכז הכובד מעל בסיס התנועה.
שחזור רצועה צולבת + תפירת מניסקוס
לאחר שחזור רצועה עם תפירת מניסקוס בדר"כ ישנו איסור לשאת משקל על הרגל למשך בין 3-6 שבועות וכן הרגל נמצאת בסד צירים.
למרות שישנו איסור על נשיאת משקל על הרגל והרגל נמצאת בסד צירים ישנה חשיבות גבוהה לביצוע פיזיותרפיה. בשלב זה הפיזיותרפיסט יעבוד על טווחי תנועה על פי הפרוטוקול הניתוחי, על חיזוק שרירים ללא נשיאת משקל, על הורדת הנפיחות והורדת הכאב. בשלב זה הטיפולים הם סזיפיים ומצריכים מספר חזרות רב.
לאחר כשישה שבועות מותרת דריכה מלאה על הרגל והפיזיותרפיסט יעבוד יחד עם המטופל על תבנית הליכה נכונה, חיזוק שרירים וביצוע תרגילים מורכבים יותר תוך נשיאת משקל על הרגל.
המטופל יתחיל כבר משלב זה לתרגל על משטחים לא יציבים על מנת לשפר את השליטה השרירית סביב הברך.
לכל אורך השיקום ישנו דגש על חיזוק שרירי ליבה ושליטת גו מכיוון שאחת הסיבות לקרעים ברצועה הצולבת היא שליטה לקויה של שרירי הגו וחוסר יכולת להחזיק את מרכז הכובד מעל ציר הברך.
המשך השיקום דומה לשיקום רגיל לאחר שחזור הרצועה הצולבת עם שינויים קלים.
מחקרים ומידע עדכני שהצטבר מצביע על כך שזמן חזרה מינימלי לחזרה 'למגרש' אצל ספורטאים, הינו כ 9 חודשים מהניתוח, מעבר לכך כל חודש נוסף של שיקום ימשיך להוריד את הסיכון לפציעה חוזרת כאשר המתנה מעבר ל 12 חודשים כבר לא מקטינה את הסיכוי להיפצע שנית.
בחלק הבא בעסוק בנושא: קרע ברצועה הצולבת ACL – בחירת שתל לניתוח שחזור: סוגי השתלים השונים, איך בוחרים ומה היתרונות והחסרונות של כל שתל.
פודקאסטים בנושא קרע ברצועה הצולבת בברך
כמה זמן לוקח שיקום קרע ברצועה הצולבת לאחר ניתוח?
שיקום קרע ברצועה הצולבת (ACL) לאחר ניתוח שחזור נמשך בדרך כלל בין 9 ל-12 חודשים עד לחזרה מלאה לספורט תחרותי. מחקרים מצביעים על כך שהמתנה מעבר ל-12 חודשים כבר אינה מקטינה משמעותית את הסיכון לפציעה חוזרת. אתלטיק קליניק, מכון פיזיותרפיה המתמחה בפציעות ספורט, מלווה מטופלים לאורך כל שלבי השיקום בפרוטוקול מותאם אישית.
האם ניתן לשקם קרע ברצועה הצולבת ללא ניתוח, ומתי כדאי לשקול שיקום שמרני?
כן. שיקום שמרני (ללא ניתוח) הוא אופציה לגיטימית ומבוססת מחקר עבור חלק מהמטופלים עם קרע ברצועה הצולבת. גישה זו כוללת פיזיותרפיה אינטנסיבית שמטרתה להחזיר תפקוד מלא לברך מבלי לשחזר את הרצועה כירורגית. הבחירה בין שיקום שמרני לבין ניתוח תלויה בגורמים כמו רמת הפעילות הספורטיבית של המטופל, ענף הספורט, גילו ומידת חוסר היציבות בברך. מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט מנוסה בפציעות ספורט כדי לקבל החלטה מבוססת ומותאמת אישית.
האם חשוב לעשות פיזיותרפיה לפני ניתוח לשחזור רצועה צולבת?
הכנה לפני ניתוח שחזור רצועה צולבת היא שלב קריטי שמשפיע ישירות על תוצאות השיקום לאחריו. פיזיותרפיסט יעבוד עם המטופל על השגת טווחי תנועה מקסימליים בברך – עם דגש על יישור מלא – וכן על חיזוק שרירי הירך (קוודריספס) ושרירי השוק. ברך שנכנסת לניתוח בטווחי תנועה טובים ועם שרירים חזקים יחסית, מגיבה טוב יותר לשחזור ומתאוששת מהר יותר.
אולי יעניין אותך גם
פציעה ברצועה צולבת קדמית – קרע ברצועה הצולבת ACL
חלק 2 – פציעה: הסבר על מנגון הפציעה, גורמי הסיכון ודרכי מניעה
כאב ברך קדמי לאחר קרע ברצועה הצולבת ACL
חלק 6: כאבים בקדמת הברך לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת כל הסיבות והדרכים להתמודדות
קרע ברצועה הצולבת ACL – חזרה לספורט
ההיבט הגופני – חלק 5, מתי אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה בדגש על חזרה למגרש
קרע ברצועה הצולבת ACL – בחירת שתל לניתוח שחזור
חלק 3 – סוגי השתלים השונים, איך בוחרים ומה היתרונות והחסרונות של כל שתל
