- הכותב הינו מיכאל סילם, פיזיותרפיסט מצוות אתלטיקליניק, מומחה בפציעות ספורט וכאבים אורתופדיים.
זוהי כתבה רביעית בסדרת כתבות מעמיקה על ACL, רצועה צולבת.
לפני כעשר שנים בסידני, ילדה צעירה שעברה קרע מלא ברצועה הצולבת ולא רצתה להיות מנותחת בשום פנים פנתה לפיזיותרפיסט בשם טום קרוס. טום הכיר את המידע הרלוונטי וידע שהרצועה לא מחלימה אבל אמר לעצמו שאולי אם יצליח לקרב את חלקי הרצועה הקרועים אחד לשני למשך מספר שבועות ויקבע את הברך בזוויות מסוימת ייווצר איזשהו איחוי.
קרע ברצועה הצולבת: טיפול שמרני
בשנים הראשונות הצליחו לשקם בצורה הזאת חמישה אנשים, בשנת 2019 התחילה פריצת דרך בטיפול והניסוי המקומי הפך לשיטת טיפול בקליניקה של טום קרוס.
מאז, נכון להיום, כ- 300 אנשים בעולם הצליחו לעשות שיקום שמרני בעזרת הפרוטוקול שלו שהלך והשתכלל עם השנים והגיעו למצב שהרצועה החלימה וחזרה להיות שלמה.
אבל בואו נחזור רגע אחורה ונבין למה זה כל כך חריג?
הרי כשאדם שובר את הרגל למשל ברוב המקרים אם העצמות קרובות מספיק אחת לשניה אז הוא יטופל עם סד או בגבס למשך מספר שבועות עד החלמה של חלקי השבר. כך גם הדבר בקרע מלא של גיד אכילס שבעבר היה ניתוח מאוד נפוץ וכיום מטופל באופן שמרני בצורה טובה ע״י קיבוע כף הרגל בפויינט חזק ושחרור הדרגתי. גם בפגיעות רצועתיות כמו קרע ברצועה הצידית MCL הפרוטוקול הנפוץ מדבר על קיבוע למשך מספר שבועות על מנת לתת לרצועה להחלים.
אז למה לא ב קרע ברצועה הצולבת?!
רצועה צולבת קדמית ACL, אפשרויות הטיפול
במשך שנים התפיסה הרווחת הייתה שישנן שתי אפשרויות טיפול בלבד לאחר קרע ACL:
הטיפול הניתוחי –
בעצם בגלל התפקיד המשמעותי כל כך של הרצועה הצולבת [בעיקר בספורט] החשיבה הייתה שאם יש קרע ברצועה חייבים לשחזר אותה על מנת לייצר את היציבות המכנית הזאת חזרה – נכון להיום זאת עדיין הדרך הנפוצה והמקובלת ביותר לטיפול בקרע ברצועה הצולבת.
היתרונות של הטיפול הניתוחי הם:
1. שנים רבות של ניסיון ניתוחי
2. התחלה מיידית של השיקום
3. טיפול במקביל בבעיות נוספות כמו קרעים במניסקוס
האופציה השניה היא האופציה השמרנית:
שיקום שמרני –
שיקום בעזרת פיזיותרפיה בלבד שיאפשרו חזרה לספורט ללא החלמה של הרצועה, בעצם גילו שחלק מהאנשים יכולים ״להסתדר״ גם בלי הרצועה הצולבת לאחר שיקום מתאים.
הבעיה היא שרשימת התנאים כדי להיות ״מועמד״ או בשפה המקצועית cooper לשיקום שמרני – דהיינו לחזור לספורט בצורה בטוחה ללא החלמה של הרצועה הצולבת, הייתה לא ברורה ורק הלכה והתארכה.
ממחקרים עדכניים אנחנו יודעים שאלה התנאים שצריכים להיות על מנת להיחשב כמועמד טוב לשיקום שמרני לאחר קרע ברצועה הצולבת ACL:
1. קרע מבודד ברצועה הצולבת – ללא פגיעה במבנים נוספים [למשל: קרע במניסקוס, רצועה צידית או פגיעת סחוס]
2. טווחי תנועה מלאים
3. ללא נפיחות בברך כלל
4. ללא אירועים של חוסר יציבות או ״בריחות״ של הברך
5. מעל גיל 14
6. לא ספורטאי עילית
7. מוכנות לעבוד קשה
8. מבדקי קפיצה וכח 80 עד 90% מהרגל הבריאה.
ועוד ועוד… ולכן עדיין לא נמצאים הרבה מועמדים טובים לשיקום שמרני. חשוב לציין שהתנאים האלה הם תנאי סף לביצוע שיקום שמרני דהיינו אם אתה עומד בתנאים הנ״ל אתה בסבירות גבוהה תצליח לחזור לספורט בצורה בטוחה בעזרת פיזיותרפיה בלבד וללא ניתוח.
קרע ברצועה הצולבת החלמה - פריצת דרך
החידוש הגדול במחקר ובשיטה של טום קרוס הוא שהוא הצליח להראות שקרעים מסויימים תחת תנאים ושיקום מסויים יכולים להחלים, ורצועה שבעבר חשבנו שלא יכולה להחלים יכולה גם יכולה.
בשיטה החדשה להחלמה של הרצועה הצולבת ישנו סיווג של הקרע ברצועה לשלוש דרגות לפי רמת הפגיעה כאשר ברמה החמורה ביותר הסיכוי להחלמה מלאה בעזרת הפרוטוקול הוא נמוך ולכן אורתופד מומחה ברך וספורט צריך על פי תוצאות MRI לדעת למי הוא יכול להציע את השיטה הנ״ל שבדר״כ מתאפשרת רק בשתי הדרגות הראשונות.
קרע ברצועה הצולבת: פרוטוקול שיקום
אורך השיקום הוא כאורך השיקום לאחר ניתוח כלומר חזרה לספורט מלא לאחר 9 עד 12 חודשים ולא לפני כן. השינוי הגדול והשלב בו בעצם נוצר האיחוי ברצועה הוא ב- 12 השבועות הראשונים, חשוב לומר כי בשלב זה הדרכת פיזיותרפיסט עם ניסיון בתחום היא קריטית להצלחת התהליך. המטופל נמצא בסד צירים נעול ביום ובלילה, ללא נשיאת משקל על הרגל, והליכה בעזרת קביים. באופן הדרגתי סד הצירים משוחרר עד נשיאת משקל מלאה על הרגל.
מכיוון שיש פה קיבוע של הרגל למשך מספר שבועות והפעילות השרירית יורדת, האורתופד ינחה את המטופל ליטול תרופות שמונעות קרישיות יתר בדם על מנת להוריד את הסיכון לקריש דם. פרוצדורה זאת נפוצה לאחר ניתוחים ובעיות אורתופדיות שונות ואין מה לחשוש ממנה ויש להקפיד על הוראות הרופא.
אם נפרט יותר על הפרוטוקול אז נכון להיום, בארבעת השבועות הראשונים המטופל מתבקש להיות בסד כשהברך בכיפוף של 90 מעלות ללא נשיאת משקל על הרגל ושימוש בקביים בזמן הליכה. חשוב בשלב זה לבצע פיזיותרפיה על מנת לשמר ככל האפשר מסת שריר וכח בשרירי הירך והברך ללא פגיעה ברצועה המחלימה.
לאחר מכן בשבוע החמישי הפיזיותרפיסט ישחרר מעט את סד הצירים ויאפשר תנועה של הברך בין 90 ל- 60 מעלות בלבד, עדיין נשיאת משקל על הרגל אסורה והסד צריך להיות על הרגל לאורך כל שעות היום והלילה.
בשבוע השישי סה״כ הדברים לא משתנים הרבה פרט לשחרור נוסף של עוד 15 מעלות כך שהמטופל כעת בהנחיית הפיזיותרפיסט יכול להזיז את הברך בין 45 ל- 90 מעלות. חשוב לזכור שבגלל שהשרירים ״טיפשים״ ומתחזקים רק בזווית שהם עובדים בה חשוב מאוד להקפיד לעבוד על חיזוק בכל טווח שנפתח חזרה.
בשבוע השביעי חל שינוי משמעותי מכיוון שסוף סוף מותרת דריכה על הרגל על פי יכולת המטופל בעזרת קביים. מה הכוונה דריכה על פי יכולת? כפי שזה נשמע, ישנם מטופלים אשר לא מצליחים בשלב זה לשאת משקל על הרגל כמעט בכלל וישנם שמצליחים לשאת הרבה יותר משקל על הרגל, מה שישפיע מאוד על התהליך הוא רמת הכח השרירי שהגענו אליו בתהליך עד כה. ככל שהכח השרירי יהיה רב יותר אז היכולת לשאת משקל על הרגל תהייה טובה יותר. בנוסף בשלב זה הפיזיותרפיסט יכוון את סד הצירים למעלות 30 עד 120 במקביל לחיזוק הרגל בטווחים הנ״ל.
בשבוע השמיני הסד מועבר לזוויות 20-120 ואם המטופל מוסגל לדרוך על הרגל ולשאת משקל ללא שימוש בקביים אז בהנחיית האורתופד והפיזיותרפיסט אנחנו מתירים לו. כמובן צריך לראות שההליכה נראת בצורה טובה ככל האפשר והעברת המשקל על הרגל מבוצעת בצורה טובה. בשלב זה אנחנו גם בהוראת הרופא מפסיקים את הטיפול בתרופות נוגדות הקרישה.
בשבוע התשיעי יבוצע שחרור נוסף של עוד מעלות בברך ובשבוע העשירי סוף סוף הסד ללא הגבלת טווחים. עדיין צריך להיות עם הסד לאורך היום אבל בשינה אנחנו יכולים להוריד אותו לחלוטין מהרגל ובמהלך היום רק להסתובב איתו.
בשבוע 12 מורידים את הסד ולאחר ביצוע MRI חוזר בשבוע זה, אורתופד מומחה ברך וספורט יסתכל על תוצאות הMRI – כדי לדעת האם ההחלמה של הרצועה הצולבת בברך צלחה ויש לנו ACL בשלבי ריפוי מתקדמים. צריך לומר שיש רמות החלמה שונות בשלב זה ועל פי רמת ההחלמה של הרצועה הצולבת האורתופד יחליט על המשך השיקום.
אם כל התהליך צלח עד כה, המשך השיקום מדבר על לנסות להגיע כבר בשבוע שש עשרה, ארבעה שבועות אחרי הורדת הסד לריצה בקו ישר אך לעיתים התהליך הזה לוקח מעט יותר זמן. המטופל צריך לדעת ולסמוך על הפיזיותרפיסט שיוביל אותו בבטחה בתהליך וגם אם יהיה עיכוב של מספר שבועות בודדים לא להילחץ, לכל אדם יש את קצב ההתקדמות שלו ואת התהליך הספציפי שלו.
משבוע עשרים ובהתאם להתקדמות המטופל ומצב הרצועה הצולבת ישנה התקדמות במאמצים ובאימפקט של הברך, קפיצות, שינוי כיוון וספירנטים על פי יכולת בהתאם להנחיית הפיזיותרפיסט המטפל.
כאמור, זמן החזרה לספורט מלא הוא 9-12 חודשים בתנאי שעומדים בכל הקריטריונים לחזרה לספורט בהחלטה משותפת של האורתופד המטפל והפיזיותרפיסט.
במאמרים הבאים נסביר על הקריטריונים העדכניים ביותר לחזרה לספורט מלא ואיך נוכל להקטין את הסיכון לפציעה חוזרת ולשפר סיכוי לחזרה בטוחה לפעילות ספורטיבית מלאה.
אם אתם רוצים לדעת האם אתם מתאימים לשיקום שמרני אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות המומחים של אתלטיק קליניק.
פודקאסטים בנושא קרע ברצועה הצולבת בברך
אולי יעניין אותך גם


פציעה ברצועה צולבת קדמית – קרע ברצועה הצולבת ACL
חלק 2 – פציעה: הסבר על מנגון הפציעה, גורמי הסיכון ודרכי מניעה

קרע ברצועה הצולבת ACL – בחירת שתל לניתוח שחזור
חלק 3 – סוגי השתלים השונים, איך בוחרים ומה היתרונות והחסרונות של כל שתל

קרע ברצועה הצולבת ACL – שיקום
חלק 2 – שיקום שמרני (פיזיותרפיה) מול ניתוחי, נתונים ולוח זמנים

קרע ברצועה הצולבת ACL – חזרה לספורט
ההיבט הגופני – חלק 5, מתי אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה בדגש על חזרה למגרש

כאב ברך קדמי לאחר קרע ברצועה הצולבת ACL
חלק 6: כאבים בקדמת הברך לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת כל הסיבות והדרכים להתמודדות











