מדרסים לפלטפוס (כף רגל שטוחה): מתי הם באמת עוזרים, ומה אומר המחקר
כף רגל שטוחה, או בשמה המקצועי פלטפוס, היא אחד המצבים שהכי הרבה אנשים שואלים עליהם בקליניקה. הורים מודאגים מכפות רגליים של הילד, רצים ששמעו שהקשת "נפלה", ומבוגרים שפתאום מרגישים כאב בצד הפנימי של הקרסול. ברוב המקרים התשובה לשאלה "האם צריך מדרסים?" היא לא כן ולא לא, אלא "תלוי". בכתבה הזו נפרט ממה זה תלוי, מה המחקר אומר באמת, ואיך נראה תהליך נכון של התאמת מדרס.
מהו פלטפוס, ולמה הוא לא תמיד בעיה
בכף רגל תקינה יש קשת אורכית בצד הפנימי, שנוצרת מהמבנה של העצמות, הרצועות והשרירים. בפלטפוס הקשת הזו נמוכה או נעלמת כשעומדים על הרגל, ולעיתים הפיסת העקב נוטה פנימה (פרונציה יתרה).
חשוב להבין: רוב האנשים עם כף רגל שטוחה אינם סובלים מכאבים כלל. שטיחות היא וריאציה אנטומית נפוצה, ולא בהכרח מחלה. לכן המטרה של טיפול איננה "לתקן את הקשת" לשם התיקון, אלא להפחית כאב, לשפר תפקוד ולמנוע עומס יתר במקרים שבהם יש בו צורך.
סוגי פלטפוס
פלטפוס גמיש
זהו הסוג הנפוץ ביותר, במיוחד בילדים. הקשת נעלמת בעמידה, אבל מופיעה כשעולים על קצות האצבעות או כשמרימים את הבוהן. הגמישות הזו היא סימן טוב: הכף ניידת והשרירים יכולים לתמוך בה.
פלטפוס קשיח
כאן הקשת לא חוזרת גם כשמורידים עומס. זה פחות נפוץ, ולעיתים קשור לחיבור מולד בין עצמות כף הרגל או לשינויים מבניים אחרים. פלטפוס קשיח, במיוחד אם הוא כואב, מצדיק בדיקה מעמיקה יותר ולעיתים הדמיה.
פלטפוס נרכש במבוגרים
אצל מבוגרים הקשת יכולה להישטח עם השנים. הגורם השכיח ביותר הוא ליקוי בפעילות גיד השריר השוקי האחורי (PTTD), שאחראי על כ-80% ממקרי הפלטפוס הנרכש במבוגרים. המצב שכיח יותר בנשים בגיל העמידה, ובאנשים עם השמנת יתר, יתר לחץ דם או סוכרת.
מתי פלטפוס גורם לתסמינים
כשהשטיחות מלווה בעומס יתר או בכאב, אלה הסימנים השכיחים:
- כאב או נפיחות בצד הפנימי של הקרסול ובקשת
- עייפות מהירה בכף הרגל לאחר עמידה או הליכה ממושכות
- כאבים בעקב, בשוק, בברך או בגב התחתון, שאינם מוסברים בדרך אחרת
- נעליים שנשחקות באופן לא סימטרי בצד הפנימי
- אצל מבוגרים: ירידה בהדרגה בקשת, קושי לעמוד על קצות האצבעות, והיסחפות העקב החוצה
מה המחקר אומר על מדרסים לפלטפוס
זו הנקודה שבה חשוב להיות ישרים: הראיות המדעיות מעורבות, ותלויות מאוד בגיל ובסוג הבעיה.
ילדים
מטה-אנליזה שפורסמה ב-Frontiers in Pediatrics בשנת 2024 מצאה שמדרסים הביאו תועלת בילדים גדולים יותר, הן בפרמטרים רדיולוגיים והן בכאב, אך התוצאה לא הייתה מובהקת בילדים צעירים. המשמעות המעשית: בגילאים הצעירים ברוב המקרים אין צורך למהר לטפל, כי הקשת ממשיכה להתפתח, ובמקרה של פלטפוס גמיש ללא כאב בדרך כלל מספיקה מעקב והסברה.
מבוגרים עם פלטפוס גמיש
מטה-אנליזה שפורסמה ב-BMC Musculoskeletal Disorders בשנת 2023 בחנה את השפעת המדרסים על כאב בפלטפוס אצל מבוגרים. החוקרים לא הגיעו למסקנה חד-משמעית באופן כללי, אך נמצאה ירידה בכאב בגבול המובהקות הסטטיסטית בקבוצת המדרסים בהשוואה לביקורת. כלומר יש אות חיובי, אבל הוא לא חזק מספיק כדי להפוך את המדרס לטיפול אוטומטי לכל אדם.
ליקוי בגיד השוקי האחורי (PTTD)
זהו המצב שבו יש הכי הרבה סיבה לטפל באופן פעיל. סקירה שיטתית של Gómez-Jurado ושות' משנת 2021, שכללה ארבעה ניסויים מבוקרים וכ-186 משתתפים, מצאה ששילוב של מדרסים עם תרגילים נתן את התוצאות הטובות ביותר, ושמדרס עם תמיכת קשת מותאמת אישית הפחית כאב יותר ממדרס שטוח.
עוד נתון מעודד: במחקר רטרוספקטיבי כ-82% מהמטופלים דיווחו על שביעות רצון מטיפול שמרני בעקבות כשנתיים. מנגד, חשוב לדעת שבסיס הראיות מוגבל ושאין עדיין הנחיות קליניות אחידות לטיפול שמרני ב-PTTD. במחקר פרוספקטיבי נמצא שיפור בכל הקבוצות (שני סוגי מדרסים או תרגול), ללא הבדלים מובהקים ביניהן. ובניסוי של Kulig משנת 2009 הושוו שלוש גישות: מדרסים בלבד, מדרסים עם תרגילים בכיווץ מקצר, ומדרסים עם תרגילים בכיווץ מאריך, כדי לבדוק אם סוג התרגול משפיע.
המסקנה: אין "מדרס קסם", אבל שילוב של מדרס מתאים, תרגול מדורג וניהול עומסים הוא הגישה עם התמיכה המחקרית הטובה ביותר.
מי באמת צריך מדרס לכף רגל שטוחה
על בסיס מה שהמחקר מראה ומה שאנחנו רואים בקליניקה, מדרס שווה בחינה במצבים האלה:
- אדם עם כאב בכף הרגל, בקרסול או בקשת, שמתקשר לפלטפוס בבדיקה ובניתוח ההליכה
- מבוגר עם סימנים של ליקוי בגיד השוקי האחורי, בשלבים שבהם הכף עדיין גמישה
- ילד גדול יותר עם כאב, עייפות או מגבלה בפעילות, ולא ילד צעיר שהשטיחות שלו היא חלק מההתפתחות התקינה
- ספורטאי או אדם פעיל עם עומס יתר חוזר שנראה קשור לתנועת כף הרגל
ומי כנראה לא צריך: אדם עם כף רגל שטוחה בלי שום כאב ובלי מגבלה תפקודית. במקרה כזה מדרס "למניעה" אינו נתמך בראיות.
איך נראה מדרס נכון לפלטפוס
לא כל מדרס מתאים לכל פלטפוס, וגם "מותאם אישית" הוא לא תמיד פתרון טוב יותר. מחקרים על מדרסים בבעיות אחרות, כמו כאב עקב, לא מצאו הבדל מובהק בין מדרס מותאם למדרס מוכן. מה שחשוב הוא ההתאמה לבעיה, ולא רק אופן הייצור.
מדרס טוב לפלטפוס מתחשב ב:
- גובה הקשת והגמישות של הכף. תמיכה גבוהה מדי בכף קשיחה עלולה לגרום לכאב
- מידת השליטה בעקב ובפרונציה
- סוג הנעל, סוג הפעילות ומשקל הגוף
- רמת הנוחות. מדרס שלא נוח לא ילבשו, ולכן לא יעבוד
כלל אצבע: המדרס צריך להרגיש תומך ונעים כבר מההתחלה, ואם הוא מכאיב, צריך לחזור להתאמה ולא "להתרגל".
המדרס הוא רק חלק מהפתרון
מדרס מסייע בהפחתת עומס, אבל לא מחזק שרירים ולא משנה דפוס תנועה לבדו. טיפול טוב בפלטפוס כואב כולל בדרך כלל:
- חיזוק שרירי כף הרגל, הקרסול והשוק, ובמיוחד השרירים התומכים בקשת
- שיפור גמישות של שרירי השוק, כי קיצור שם מגביר את העומס על הקשת
- עבודה על שיווי משקל ושליטה בתנועה של הרגל כולה, כולל הירך והאגן
- התאמת נעליים, עם עקב יציב ותמיכה מתאימה
- ניהול עומסים: הגברה הדרגתית של הליכה, ריצה וספורט, ושמירה על משקל גוף בריא
הגישה שלנו באתלטיק קליניק נתניה
אצלנו התהליך מתחיל באבחון ולא במוצר. לפני שמדברים על מדרס, פיזיותרפיסט בודק את כף הרגל והרגל כולה: מבנה, גמישות, כוח, איכות תנועה ודפוס הליכה. מטרת הבדיקה היא להבין מה באמת גורם לכאב. לפעמים התשובה היא פלטפוס, ולפעמים הפלטפוס הוא רק בן ליווי לבעיה אחרת.
כחלק מהבדיקה אנחנו משתמשים בסורק התלת-ממדי של Aetrex (Albert 2 Pro), שמספק נתוני לחץ בכף הרגל וניתוח הליכה. חשוב להדגיש: זהו כלי איסוף נתונים שמשלים את הבדיקה הקלינית, ולא תחליף לאבחון. הנתונים עוזרים לנו לראות איפה העומס מתרכז, ולהחליט האם ואיזה מדרס מתאים.
אם הוחלט על מדרס, אנחנו בוחנים את התגובה אליו: האם הכאב פחת, האם ההליכה השתפרה והאם הרגשה כללית טובה יותר. בהמשך נקבע מעקב, ואם צריך מבצעים התאמות. במקביל בונים תוכנית תרגול מדורגת שמתאימה לאדם ולמטרות שלו.
מתי לפנות לבדיקה בהקדם
כדאי לא לחכות ולפנות לבדיקה אם:
- יש כאב ונפיחות בצד הפנימי של הקרסול, במיוחד אם הם מחמירים
- הקשת נשטחה בהדרגה בגיל מבוגר, ללא סיבה ברורה
- אתם מתקשים לעמוד על קצות האצבעות ברגל אחת
- ילד מתלונן על כאב קבוע, צולע או מוגבל בפעילות
- הכאב מפריע לשינה, להליכה או לפעילות היומיומית
שאלות ותשובות על מדרסים לפלטפוס
ש: האם כל ילד עם כף רגל שטוחה צריך מדרסים?
ת: לא. אצל ילדים צעירים הקשת עדיין מתפתחת, ופלטפוס גמיש ללא כאב הוא בדרך כלל חלק מהתפתחות תקינה. המחקר מצביע על תועלת בעיקר בילדים גדולים יותר עם כאב או מגבלה. במקרה של ספק, כדאי לבדוק אצל פיזיותרפיסט.
ש: האם מדרס יכול "לבנות" את הקשת מחדש?
ת: לא באופן קבוע. מדרס תומך ומפחית עומס כל עוד משתמשים בו, אבל הוא לא משנה את המבנה. כדי לשפר את התפקוד לטווח ארוך משלבים אותו עם חיזוק, גמישות ושיפור שליטה בתנועה.
ש: האם מדרס מותאם אישית עדיף על מדרס מוכן?
ת: לא בהכרח. בבעיות מסוימות, כמו כאב עקב, מחקרים לא מצאו הבדל מובהק בין השניים. ב-PTTD יש סימנים לכך שמדרס עם תמיכת קשת מותאמת מפחית כאב יותר ממדרס שטוח. מה שקובע הוא התאמה נכונה לבעיה, לא רק אופן הייצור.
ש: האם פלטפוס יכול לגרום לכאבים בברך או בגב?
ת: לעיתים כן, כי כף הרגל משפיעה על אופן העמסה של שאר הרגל. עם זאת, כאבים כאלה יכולים לנבוע ממקורות רבים, ולכן חשוב לבצע בדיקה ולא להניח שהפלטפוס הוא הגורם.
ש: כמה זמן לוקח להרגיש שיפור עם מדרסים?
ת: זה משתנה בין אנשים. חלק מרגישים הקלה בתוך שבועות, ובמצבים כמו PTTD הטיפול מתמשך יותר ומשלב גם תרגול. מתאימים את הציפיות בבדיקה ומעקב אחרי התגובה.
ש: אפשר להמשיך לרוץ ולהתאמן עם פלטפוס?
ת: ברוב המקרים כן. הנקודה היא להגביר עומס בהדרגה, לחזק את הכף והשוק, ולבחור נעליים מתאימות. אם יש כאב שחוזר, כדאי לבדוק מה גורם לו לפני שממשיכים להעמיס.
רוצים לבדוק אם מדרס מתאים לכם?
בקליניקה שלנו באצטדיון נתניה (שער 6A) נבדוק את כף הרגל, ננתח את דפוס ההליכה, ונחליט יחד אם מדרס נדרש ואיזה סוג מתאים. התשובה לא תהיה אוטומטית, והיא תתבסס על הבדיקה ועל מה שמוכח במחקר.
לתיאום תור: 054-8279900
