- הכותבים הינם מיכאל סילם ועומר גבאי פיזיותרפיסטים מצוות אתלטיק קליניק.
לעיתים הפיקה חוזרת למקומה באופן ספונטני, כבר במגרש כשמיישרים את הברך או בחדר הטיפולים. ישנן פציעות שנלוות לפריקת הפיקה כגון שברים וקרעים במניסקוס, לפיקה רצועות רבות שמייצבות אותה במקומה, הן בחלק הפנימי והן בחלק החיצוני, והפציעה הנפוצה ביותר היא קרע ברצועה בחלקה הפנימי שנקראת MPFL.
פריקת פיקה: מנגנון הפציעה
פריקת פיקה יכולה להתרחש ב2 מנגנונים עיקריים, המנגנון הראשון והיותר נפוץ הוא בתנועה סיבובית של מפרק הברך כלפי פנים כשכף הרגל מקובעת לרצפה. התנועה קורית בעיקר בספורט אשר מערב שינויי כיוון כגון ריקוד, כדורסל, כדורגל וכדומה.
המנגנון השני הינו חבלה ישירה למפרק הפיקה אשר יגרום להחלקה של הפיקה החוצה לצד החיצוני.
פריקת פיקה: גורמי סיכון
- גמישות יתר
- פלטפוס בכף הרגל
- ברכיים במנח איקס
- יישור יתר בברכיים
- פיקה גבוהה
- שקע פיקה שטוח
- מדד TT – TG גבוה, מעל 15 מ״מ
פיקה ברך, אנטומיה
פיקה ברך הינה עצם "צפה", היא אינה מונחת על עצם כלשהי אלא נמצאת בין עצמות הירך והשוק, בחלק הקדמי של הברך, ומוחזקת על ידי רצועות וגידים. בחלקה העליון מחוברת לגיד הארבע ראשי (quadriceps tendon), בחלקה התחתון מחוברת לגיד הפיקה (patellar tendon) ומשני צדיה מוחזקת ע"י רצועות שיוצאות מעצמות השוק והירך.
תפקידה העיקרי של הפיקה הינו ביישור הברך. בעת הפעלת שריר הארבע ראשי, הפיקה משמשת מעין מנוף, ובכך מתאפשרת עבודה יעילה יותר של שריר הארבע ראשי, והוא מסוגל לבצע כיווץ כנגד התנגדות גדולה יותר, ללא מאמץ רב.
פריקת פיקה - אבחון
כמו תמיד, גם בפריקת פיקה ישנה חשיבות לתשאול המטופל, והבנה כיצד התרחשה הפציעה.
ישנם מספר סימנים קליניים שנראה מיד לאחר הפציעה ובזמן שלאחריה, הסימן הראשון והברור שנראה הוא שהפיקה נמצאת בצד הברך ולא במקומה הטבעי, והמטופל יחוש כאב רב.
לאחר זמן לא רב, נבחין בנפיחות בברך, שינוי צבע וכאב בחלק הפנימי והחיצוני של הברך.
לא בכל המקרים סיפור המקרה ברור והמטופל אכן יודע שהפיקה יצאה מהמקום. לעיתים ישנה חזרה ספונטנית מהירה של הפיקה למקום או פריקה חלקית, במצבים אלו המטופל לא ידע שהוא פרק את הפיקה ויסבול מתסמינים של חוסר יציבות וכאבים בפיקה. מקרים אלו מצריכים בדיקה מדוקדקת על מנת לזהות מצבים של פריקה או פריקה חלקית שפוספסו על מנת לאפשר טיפול אופטימלי.
פריקת פיקה - אבחנה מבדלת
פיזיותרפיה לברך, טיפול
טיפול פיזיותרפיה בפריקת פיקה יתחיל בשמירה על מפרק הברך ללא תנועה למשך מספר ימים, על מנת לאפשר ירידה של הנפיחות והכאבים. בשלב זה ננסה לשמור על כוח שרירי במפרקי הירך והקרסול ללא סיכון לפריקה חוזרת. בשלב הבא נרצה להניע את מפרק הברך כדי להשיג טווחי תנועה מלאים.
במקביל נתחיל בחיזוק שרירי הברך, ותרגול לשליטת ברך במנחים שונים, תוך שימת דגש -עד כמה שניתן- לחיזוק הראש הפנימי (vastus medialis) על מנת לשמר את הפיקה במקומה.
לאחר פריקה ראשונה ישנו סיכוי של כ 40% לפריקה חוזרת, לכן ישנה חשיבות מכרעת לחיזוק הדרגתי וממוקד בטרם חוזרים לפעילות גופנית עצימה, כמו כן, במקרים מסוימים ייתכן שיידרש ניתוח בברך על מנת למנוע פריקות חוזרות.
כיום הנטייה אצל ספורטאים לבצע ניתוח גם לאחר פריקה ראשונית כדי לאפשר חזרה טובה ובטוחה לספורט. יש לזכור כי פריקות חוזרות יכולות לגרום לשברים וכן לפגיעות בסחוס המרפקי.
באוכלוסייה רגילה בדר״כ עוברים לטיפול ניתוחי רק לאחר פריקה שניה מתוך מחשבה שלאחר 2 פריקות הסיכון פריקות חוזרות עולה מאוד ויכול לגרום לשחיקה של הסחוס המפרקי ופגיעות עצם שונות.
שיקום לאחר ניתוח MPFL
ישנם שני סוגי ניתוחים עיקריים, הניתוח השכיח יותר הוא שחזור של הרצועה אשר מייצבת את הפיקה MPFL.
בהליך זה מבצעים שחזור של הרצועה אשר נפגעה בפריקת הפיקה ומחברים אותה לעצם הירך ולפיקה, ברוב המקרים השחזור מבוצע בעזרת שתל חיצוני מבנק רקמות. לניתוח זה אחוזי הצלחה גבוהים וכן הוא מאפשר חזרה מלאה לספורט. אורך השיקום נע בין 4 עד 6 חודשים בהם עיקר העבודה מתמקד בהגעה לטווחי תנועה מלאים, חיזוק שרירי הירך והברך ושליטה במפרק הברך על מנת להקטין את הסיכון לפריקה חוזרת.
סוג שני של ניתוח הוא שינוי נקודת האחז של גיד הפיקה על מנת לאפשר זוויות טובה יותר של יישום במפרק הפיקה ירך. בדר״כ ניתוח זה יבוצע אצל אנשים עם מדד TT-TG גבוה. זמן השיקום זהה לשיקום לאחר ניתוח לשחזור MPFL.
בכל אחד מהמקרים מומלץ לעבוד על פי הוראות הרופא המנתח ולייצר לכל מטופל את התוכנית האישית המתואמת לו לשיקום מיטבי.
קראו עוד על פריקת פיקה בברך באתר של ד"ר עופר זקס.
אולי יעניין אותך גם
