מתיחה במפשעה

אבחון

אנמנזה- בתחילה יש לקחת אנמנזה מהמטופל שתכלול, במקרה של פציעה אקוטית/טראומתית,
שאלות כגון: איך קרתה הפציעה, האם נשמע או הורגש קליק בעת הפציעה, האם יש נפיחות,
האם היו פציעות מפשעה קודמות, ושינויים בתכנית האימון שנעשו לאחרונה.
במקרה של פציעה כרונית או כשלא ברור מה היה מכניזם הפציעה, נשאל את השאלות על מנת לשלול מצבים רפואיים כמו בקע,
גידול זיהום ועוד: האם מופיע כאב במנוחה/לילה, הקרנות לגפה התחתונה, עקצוצים/נמלולים, חום/צמרמורות,
איבוד משקל לא מתוכנן וכו'.
בדיקה פיזיקלית- בחלק זה נרצה להתרשם מהליכת המטופל, האם הוא הולך בצורה שונה, האם מנח המפרקים ירך,
ברך וקרסול נמצאים בזווית שונה מהרגיל או שיש שוני בין 2 הרגליים, ונתרשם מהרקמות הרכות בגפה התחתונה.
בנוסף, נבצע מישוש באזורים החשודים על מנת לגלות רגישות, נתרשם מטווח התנועה ומכוח השרירים בגפה התחתונה,
נתרשם מתפקוד הגב התחתון ולבסוף נבצע מבחנים מיוחדים.

טיפול

רוב פציעות המפשעה קשורות בדרך זו או אחרת לפגיעה בשרירים המקרבים של הירך, למיקום הקרע של שריר המקרבים
יש חשיבות רבה בהיבט השיקום והפרוגנוזה.
בקרע אקוטי בצומת השריר/גיד, תכנית שיקום יחסית אגרסיבית יכולה להתאים, כמובן בהתאם לרגישות הכאב,
בעוד קרע חלקי של הגיד באזור שבו הוא מתחבר לעצם האגן, ידרוש מנוחה יחסית טרם ביצוע תרגילים.
קריטריונים לחזרה לספורט הם החזרה של לפחות 70% מכוח השריר שהיה למטופל (בהשוואה לרגל השנייה או בהשוואה לכוח שהיה טרם הפציעה- לפי דיווח המטופל), וטווח תנועה מלא במפרק הירך, ללא כאבים.
שיקום מסוג זה יכול להימשך תקופת זמן של בין 4-6 שבועות, במתיחה אקוטית, ועד כ 6 חודשים במקרה של פציעה כרונית.
מחקרים מראים שחיזוק שרירי הירך והבטן נמצאו כיעילים לטיפול בכאבים במפשעה אצל ספורטאים.
תרגילי החיזוק צריכים לעלות בהדרגה מכיווץ סטטי דרך חיזוקים במנחים פונקציונלים ועד חיזוק בתרגילים בטווחי תנועה משתנים.
אצל מטופלים שחוו פציעה במפשעה, הסיכוי לפציעה חוזרת ביחס לשאר האוכלוסייה הוא כפול, לכן, שיקום הדרגתי,
ספציפי ומותאם לספורט שבו הספורטאי עוסק, הוא חשוב בפציעות מעין אלו.